מצפון לפסגות ההימאליה משתרעת הרמה הגבוהה בעולם – טיבט. ההרים הגבוהים יוצרים חיץ אקלימי; בעוד המורדות הדרומיים של ההימלאיה גשומים ומיוערים בצפיפות, טיבט צחיחה ומדברית ברובה. לצד החיץ האקלימי קיים גם חיץ תרבותי מובהק – בין התרבות ההינדואית לתרבות הטיבטית. ככל שמצפינים הולכים ומתרבים המנזרים הטיבטים ומבני הסטופה. קלשוני שיווא בהדרגה מפנים את מקומם לדגלי תפילה מתנפנפים ברוח. בקצה המערבי של רמת טיבט, באזור מוצאו של נהר אינדוס, משתרעת 'ארץ המעברים הגבוהים' – לדאק – שבמשך תקופות ארוכות הייתה עצמאית ומבודדת. נכיר את נופיה המופלאים של הארץ הגבוהה והחשופה הזו, את ההיסטוריה המסחררת שלה, את רזי אמונתה, את נועם ההליכות של תושביה ואת האוצרות האומנותיים הגנוזים בהיכלי קודשה. כל זאת במסע עומק שיכלול גם כמה טקסים צבעוניים ומיוחדים.
