החל מהמאה ה-12, ראשית האיסלאם בהודו, הוקמו בתת-היבשת מבני קבר מונומנטליים. בניגוד לתפישה ההינדואית שבה לגופת המת אין כל חשיבות, ביקשו המוסלמים לשמר את זכרו של הנפטר בקבר שממנו יקום לתחייה ביום הדין המיוחל.
במרוצת הזמן הוקמו בהודו מבני קבר מהודרים ומונומנטאליים, שנבנו על פי עקרונות מוסלמיים פרסיים ומרכז-אסייתים שעורבבו בעקרונות מקומיים באופן שייצר שילוב הייחודי להודו בלבד.
מבני הקבר הלכו והשתכללו וכללו לא רק את המבנה עצמו אלא מתחם שלם, המוקף בגן ובחומות. מתחם הקבר המפורסם ביותר הוא הטאג' מאהל, שמקובל לומר כי נבנה בשם האהבה. בהרצאה נסקור את התפתחות הקברים, את הקווים המאפיינים אותם ואת משמעויותיהם המורכבות. לסיכום, ננסה לברר האם אכן נבנה הקבר, המהווה היום את סמלה המובהק של הודו בשם האהבה, או שמא מניעים אחרים עמדו בראש מעייניו של בונהו?
