אישה ניצבת על גדת נהר הגנגס בשעת בוקר מוקדמת. היא אוספת מי נהר בכד קטן ותוך שהיא ממלמלת תפילה חרישית היא פונה אל עבר השמש העולה ויוצקת את תכולת הכד אל הנהר. מה היא עושה, מדוע כך היא נוהגת ומה היא מנסה לחולל? על כך ועוד ננסה לענות במהלך הרצאה שנוגעת במהות הפולחן ההינדי. נתחקה אחר נקודות מרכזיות בהתפתחות הפולחן ההינדי – החל מהתקופה הוֶודִית, שבה היו נהוגים קורבנות בשר, דרך התקופה האוּפָּנִישָדִית, שהציבה את הגוף כקורבן שיש לכלותו ועד התקופה הפּוּרָאנִית, שבה, לאחר הפשטה גדולה של האלוהות, שבו ותיארו אותה במופעים מפוצלים, העוטים מראה מוחשי וספציפי. נתוודע למסורת הבְּהָקְטִי, הדבקות, השלטת כיום בהודו ונשאל היכן נמצא אותו אל שאליו כה משתוקקים המאמינים.
